הפיתוח הסביבתי הוא הרציונל המונח בבסיס הערך המכונן אותו- קיימות
כאשר דנים בקשר בין שני הערכים מדברים על שלושה מרכיבים הקשורים זה בזה: פיתוח הסביבה תוך דאגה מתמדת לשימור איכותה, פיתוח כלכלי ופיתוח חברתי מדיני, זהו פיתוח בר קיימא.
בישראל תפס המושג תאוצה ו… כותרת, כאשר מי שהיה לפנים מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, ישראל פלג, הגיש בראשונה מסמך שבו מותווית מדיניות "לקראת פיתוח בר קיימא בישראל".
קיימות לעולם ועד
פיתוח בר קיימא כולל את מחויבותה של החברה האנושית לא רק לדאוג לשמירה על משאבי הטבע מפני כליה ולמנוע זיהום משאבים חיוניים כגון אוויר ומים אלא גם לכונן חברה אנושית צודקת ושוויונית במידה סבירה. קיימות כמטרה מחייבת נקיטת שורה של מאמצים יזומים ומכוונים להשגתה ובהם: הכרה בשוני התרבותי ומתן זכות קיום לכל אחד במסגרת תרבותו, הזכות לרכוש השכלה, ורכישת כל שאר הדברים החיוניים לחיים ברווחה פיזית ונפשית
בתפיסת המאקרו, פיתוח בר קיימא מחייב ניהול סביבתי מושכל תוך מאמץ מתמיד להפקת המיטב והמרב מהמערכות האקולוגיות שהכול תלויים בהן ועשיית כל מה שמתחייב על מנת להגן עליהן ולוודא כי הן יוסיפו להתקיים כמו גם מאמץ יזום ליצירת כלכלה אנושית שיש בה מקום וביטוי להיטים תרבותיים חברתיים, פיננסיים ובריאותיים.
פיתוח בר קיימא אישי, לאומי ועולמי
כל אדם באשר הוא חייב לראות עצמו שותף למאמץ הכלל עולמי לשימור הסביבה ולהגנה על משאביה המתכלים תוך העדפת שימוש באנרגיית השמש והרוח על פני החשמל, אשר להגברת השימוש בה יש גם השלכות אנושיות מרחיקות לכת. בד בבד עם מאמץ עולמי, לאומי (מדינתי) וקהילתי, יש מקום ותפקיד גם למאמצים אישיים של כל בני האדם באשר הם תושבי תבל ומלואה.
ניתן אפוא לפרוט את הקשר הישיר בין קיימות ובין פיתוח בר קיימא כאשר החוליה המקשרת בין השניים היא תמיד החוליה האנושית, או, אם לדייק- בני האדם, אשר לאופן שבו הם חיים את חייהם ומקיימים את כלכלתם יש השלכה ישירה לא רק על מצבה הנוכחי של האנושות אלא השפעה על הדורות הבאים.